2 כנסים על מעורבות עסקים בחינוך (ורווחה)
בשבוע הקרוב יתקיימו שני כנסים בהם יועלה נושא מעורבות עסקים בחינוך. המפגש הראשון, תחת הכותרת 'פורום שיח בין מגזרים' מתקיים היום, שלישי 13 אוקטובר 2009, במכון לפיתוח יזמות בחינוך במכללת בית-ברל. עיקר הכנס צפוי להפגיש בין נציגי עסקים, אנשי חינוך וממשל כדי במטרה לדון בשאלה 'כיצד ראוי להתמודד עם מעורבות גופים חיצוניים בבתי-הספר?' . לפי הרשימה שפורסמה באתר המפגש, צפויים להשתתף בו אנשי אקדמיה, מנהלי אחריות חברתית בתאגידים, עובדי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ואנשי חינוך מעמותות ומבתי-ספר. לקראת יום העיון נחשף סקר שערכו החוקרים מבית-ברל בשיתוף משרד החינוך במטרה לבחון אלו ארגונים חיצוניים למשרד החינוך פועלים בבתי-ספר (בעיקר עמותות חינוך ועסקים מסחריים). הדיונים יתחלקו לשלושה פורומים: א. פורום מדיניות, פורום שותפות מיטבית, ופורום היבטים פדגוגיים. בהתחלה תכננת להשתתף בפורום המדיניות, אבל לאחר עיון באתר האינטרנט אולי אשתתף בפורום שותפות מיטבית, נראה שהוא ממוקד יותר בסוגיות של מדיניות ביחס למעורובת עסקים מסחריים בבתי-ספר (נושא עבודת התזה שלי).
אתם מוזמנים לגלוש ולהתרשם. אני בדרכי למפגש…
יום למחרת, ביום רביעי 14 אוקטובר 2009, יתקיים הכנס השנתי של ארגון 'מעלה' (לקידום אחריות חברתית של עסקים). נושא הכנס השנה הוא: 'האם וכיצד עסקים מסוגלים לקדם את היעדים הלאומיים של ישראל?'. בין השעות 14:30-16:30 יערך מושב שנושאו 'בחינת מעורבות המגזר העסקי במערכת החינוך'.
תומכי הרגולציה המדינתית מול תומכי הרגולציה התאגידית
לכאורה המארגנים של הפורום בבית-ברל, ומארגני כנס 'מעלה' מגיעים מאותה תפיסה רעיונית, ואכן נראה ששניהם רואים במעורבות עסקים ועמותות תופעה שהמדינה אינה מסוגלת למנוע ואף אינה צריכה. במובן זה שניהם מקבלים על עצמם את קיומה של מציאות שהיא באופן יחסי מתאימה לרעיונות ניאו-ליברליים, הרואים במעורבות מדינתית רע הכרחי שראוי לצמצם ככל האפשר. אם זאת, ניתן לשרטט הבדל משמעותי בתפיסה המנחה את שני הכנסים. מהמסמכים המוצבים באתר הכנס שמארגן המכון ליזמות בבית-ברל עולה תפיסה ברורה התומכת מחד במעורבות עסקים ועמותות בחינוך המדינתי, אבל גם דורשת במקביל מהמדינה לקחת חלק פעיל ומרכזי ברגולציה, בניתור ובביקורת של התכנים שמציעים אותם ארגונים לבתי-הספר. ארגון מעלה מאידך, מבקש גם הוא לעודד מעורבות של עסקים בחינוך, אבל בניגוד לתפיסה שעולה מהדיון המוקדם שנערך בבית ברל, ארגון מעלה מבקש באותה הנשימה לקדם (לא רק תרומה, אלא גם) התנהלות אתית ואחראית של העסק, מתוך הנחה שפיקוח מצד המדינה הוא היבט משני, שנמצא רק כמעין מעגל אבטחה שני, ושאינו יעיל כמו פיקוח של התאגיד על הפעילות שלו עצמו. מחשבות נוספות על שני הכנסים מעלה עפרה פלמר-גרנות בבלוג שלה, 'קהילה עסקים ואנחנו', היא שואלת מה יחסה של המדינה כלפי אותן עמותות ועסקים, שאלה שעניתי עליה באופן חלקי בעבודת התזה שלי, אני מסכים עם האבחנה שלה שהמדינה פתוחה להשפעה מצד העמותות והעסקים.
ניחוש סוציולוגי מושכל
אז ידוע לנו שהשבוע יתקיימו שני ימי עיון בהם הולכים להציג עסקים את הפעילות שלהם בבתי-ספר, אני מבקש לעשות כאן ניחוש מושכל ולשער מה יהיה מוקד הדיון בכל יום עיון, ואתם מוזמנים להכין כובעים לאכילה כתגובה לפוסט הזה בעוד כמה ימים (במידה ואטעה): להערכתי בשני הכנסים צפויים הנוכחים לשמוע שבחים על התרומה הייחודית של חברת 'טבע' לתוכנית הלימודים במדעים (הכנס בבית-ברל), או לחילופין שבחים אודות תרומתה של 'סלקום' ללימודי התקשורת בתיכונים (בכנס 'מעלה'). אם זאת בכנס בבית-ברל בוודאי יתמקד הדיון בחשיבה כיצד ניתן לחזק את הפיקוח של משרד החינוך על התכנים שמספקת חברת 'טבע' (או כל עסק אחר) לבתי-ספר, בעוד שבכנס 'מעלה' הדיון אודות איכות התכנים שמספקים עסקים לבתי-ספר, במידה ויועלה כלל, צפוי להתמקד במנגנונים שראוי להקים בתוך 'סלקום' עצמה (או כל תאגיד אחר) כפיקוח על איכות התכנים שהיא מציעה לבתי-ספר.
