קבוצת 'בריג'ספאן', ארגון אמריקאי המתמחה במתן ייעוץ למלכ"רים ולפילנתרופים, ערך מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בסוף 2008 מעקב אחר ההתנהלות של 100 ארגונים ללא כוונת רווח ברחבי ארצות הברית.
בגיליון האחרון של כתב העת לחדשנות חברתית של אוניברסיטת סטנפורד (Stanford Social Innovation Review) פירסמו שלושה יועצים מבריג'ספאן שבע פעולות חשובות שמנהלי המלכ"רים אחריהם עקבו, נקטו כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי. סיכמתי כאן את עיקר המאמר. העצות מתאימות במיוחד לארגונים גדולים, שמעסיקים צוות עובדים ומנהלה, אבל אני מאמין שגם ארגונים קטנים יוכלו ללמוד מהעצות האלו כמה רעיונות לניהול בזמן משבר. חלק מהעצות מתאימות לשלבים הראשונים של המשבר הכלכלי, ואולי הן מגיעות באיחור לחלק מהארגונים.
1. לפעול במהירות, אבל גם בהתחשבות: כאן, מציעים המחברים להכין תוכנית רב שלבית לקראת המשבר: כלומר, להחליט מראש, לפני רגעי המשבר, על המרכיבים החשובים ביותר עבור הארגון. וכיצד לפעול במקרה של קיצוץ מתמשך בתקציב, מה ייסגר ראשון, מה שני וכך הלאה.
2.לשמור על ליבת הפעילות: המחברים מציעים לכתוב תוכנית שתשמר את פעילות הליבה של הארגון. כדי להחליט מה הפעילות הכי חשובה בארגון, מומלץ למועצת-המנהלים ולמנהלים בארגון לשאול שתי שאלות: א. מהי העבודה ומהי אוכלוסיית המוטבים שמגדירה את הארגון? ב. מהן העלויות בהפעלת העבודה והשירותים לאוכלוסייה זו? אם החלטתם שכל השירותים שאתם נותנים הם חשובים באותה המידה, המשמעות היא שאתם צריכים לסגור חלק מהסניפים שלכם.
3. לשמור על העובדים הטובים ביותר: כדי להתמודד עם ההחלטה הקשה: על מי מהעובדים בארגון לוותר בזמן משבר,המחברים מציעים שתשאלו לא 'מי יכול לעזוב הכי מהר', או 'איפה הכי קל לקצץ', אלא מי הכי נחוץ לארגון בטווח הארוך, ובהתאם תפעלו להפנות חלק ניכר ממשאבי הארגון להחזקת עובדים אלה. כך, לדוגמה, אם פעלתם בהתאם לעצה הקודמת, וסגרתם חלק מפעילות הארגון, אבל אחד מהעובדים בתחום שנסגר זוהה על ידכם כפעיל וכתורם לארגון באופן מיוחד, כדאי להשקיע מאמץ ולהציע לו תפקיד אחר בארגון (למרות חרב הקיצוצים).
4. להכניס את התורמים אל הארגון: לדברי הכותבים, זמן המשבר הוא גם הרגע המתאים לחזק את השותפות עם התורמים המרכזיים ביותר לארגון. זו הזדמנות להציג לתורמים המרכזיים, אלו שאמורים להיות גם המחויבים ביותר לארגון, את השינויים שאתם עורכים בתוכנית העבודה לשנים הקרובות. כך, לדוגמה אם החלטתם לסגור חלק מהפעילות אליה קיבלתם כסף 'צבוע', כלומר כסף שנתרם לפעילות מוגדרת מראש, הסבירו לתורם איפה הכסף נחוץ בכל זאת, ולאלו מטרות. הגברת השיתוף של התורמים המרכזיים בפעילות הארגון, יכולה אפילו להוביל להגדלת התרומה שלהם ושל מעגל התורמים שקרוב אליהם.
5. שעת כושר: זה הזמן להשתדל להעסיק עובדים בעלי מיומנויות רחבות, כך שהארגון יזדקק לכמה שפחות שירותים מבחוץ.
6. לכנס את מועצת המנהלים: למועצת המנהלים של הארגון יש תפקיד חשוב בזמן משבר. מועצה המכילה הרכב חברים מגוון, יכולה לסייע למנהל הארגון בבחינה של שינויים עליהם חשב, לתרום במיומנויות ממגזרים אחרים, לבחון את הנחות היסוד של תוכנית העבודה של הארגון. חברי מועצת מנהלים אפילו יכולים למלא חלק מהפערים שנוצרו בעקבות פיטורים בארגון.
7. לתקשר בפתיחות ובתכיפות: למנהלים בתקופה קשה יש אחריות לפנות לעיתים קרובות אל הצוות בארגון ולעדכן את העובדים אודות התוכניות להתמודד עם המשבר. מעבר לזכות העובדים לדעת על עתידם ואפשרויות האופק התעסוקתי שלהם בארגון, התנהלות פתוחה ותכופה מול העובדים תמנע הפצת שמועות לא מבוססות על הכיוון בו הארגון הולך.
אתם מוזמנים להגיב לפוסט ולהוסיף דרכים בהם הארגון שלכם מתמודד עם המשבר הכלכלי, ואולי גם להצביע על הקשרים ייחודיים למציאות בישראל.
חנוכה שמח, אסף.
2 תגובות על “שבע דרכים להתמודד עם המשבר הכלכלי בעמותות וארגוני מגזר שלישי”
אכן מעניין…
לגבי סעיף 4 : בכנס שעסק בהתמודדות ארגונים עם המשבר הכלכלי זכורה לי מנהלת קרן פילנתרופית שסיפרה שעמותות לא פנו כלל לקרן לספר כי הן נקלעו לקשיים. החשש מובן, אבל היא טענה כי באמת חשוב לאנשי הקרנות לעזור, זה היעוד שלהם. ויש להתייחס לתורמים, גם הגדולים כשותפים. שקיפות היא ברוב המקרים דבר טוב.
עפרה, תודה על הדוגמה מהמצב בישראל. שוב אנחנו מסכימים על חשיבותה של שקיפות – הפעם מצד העמותות.