[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]
לפני כשבוע עלתה לאתר הבינלאומי של העיתון פורבס כתבת תחקיר מרתקת על השקעות חברתיות באפריקה. המודל של השקעה חברתית מוצג בכתבה כדרך החדשה לעודד פיתוח כלכלי וחברתי במדינות מתפתחות, וזאת מבלי להתבסס על קרנות פילנתרופיה הממנות בדרך כלל פרוייקטים ללא-מטרת רווח. מה שמעניין במיוחד בכתבה הוא החלק המרכזי והמשמעותי שיש לישראלים לא רק במה שהורגלנו לשמוע בהקשר למעורבות באפריקה, כלומר בעיקר סחר ביהלומים ונשק, ולעיתים גם חקלאות ובנייה, אלא בפיתוח תשתיות אזרחיות תוך קידום המודל החדש יחסית של השקעות חברתיות.
הכתבה מתמקדת בפעולתו של איתן סטיבה, שפרש בסוף 2011 לאחר כמעט 30 שנה כשותף בקבוצת LR. הקבוצה התמחתה בעסקאות נשק ובטחון באנגולה, והתרחבה לאחר מכן להשקעות בתחומי תשתיות אזרחיות. LR מגלגלת כיום מחזור של מיליארדי דולרים, ומעסיקה אלפי עובדים באפריקה. החברה מוזכרת בכתבה תחת השם "קבוצת מיטראלי" (Mitrelli Group) מה שנשמע כמו ניסיון להסוות את הישראליות של הקבוצה תוך שמירה על צליל ישראלי ("מיטראלי") בכל זאת.
אחת ההשקעות המעניינות בה היתה מעורבת קבוצת LR (לפני פרישתו של סטיבה), היתה הקמה של מספר יישובים בחבל ארץ באנגולה שנחשב למעוז המורדים במלחמת האזרחים. במסגרת מאמצי הפיוס של נשיא אנגולה שכללו בין היתר שותפות בממשלה עם מי שהיו בעבר ראשי המורדים, פנתה הממשלה להקים יישובים חקלאיים בדגם המושב הקלאסי משנות ה-50 של ישראל. בדגם זה חלק מתשתיות הייצור החקלאי נעשו בפיקוח של המדינה, ותוך שיתוף כלכלי חלקי בין חברי 'המושב'. הפרוייקט הצליח למשך מספר שנים, אבל לפי הכתבה בפורבס הוא הידרדר ל-"אי-סדרים" עם יציאת האחריות הניהולית של LR ומעבר הניהול אל נציגים מטעם ממשלת אנגולה. ב-2009.
הקמת קרן השקעות חברתית באנגולה
ב-2011 פרש איתן סטיבה מקבוצת LR והקים קרן עסקית בשם Vital Capital. מטרת הקרן היתה לממש את הרציונל של השקעות חברתיות (Impact Investing), כלומר לפיתוח שאינו כרוך בהשקעות בתשתית ובמעורבות ניהולית של מוסדות מדינה (בשונה ממודל ההשקעה בפיתוח המושבים בה היתה מעורבת LR). הקרן קנתה כ-40% ממניות 'המושבים' וקיבלה את הסמכות הניהולית למשקים החקלאיים. לפי הדיווח של דייווין ת'ורו (כתב פורבס) תחת ניהולו של נציג קרן ויטל, אבי אושרוביץ, המשקים חזרו לשגשג ולהשפיע באופן חיובי על פיתוח החקלאות והפחתת התלות של אנגולה בייבוא של תוצרת חקלאית בסיסית (כגון ביצים וחלב).פרויקטים נוספים של קרן ויטל הם בניית בתי מגורים ברי השגה (בניהול נמרוד גרבר) במודל של חיימה לרנר מהעיר קוריטיבה הברזילאית (הידועה כעיר 'הירוקה' בעולם), ופרוייקט הקמת קמפוס לאספקת שירותים ותשתיות רפואיות בסטנדרט בינלאומי (בניהול שי רצאבי).
הכתבה מרתקת, ומוכיחה כי יש בישראל פוטנציאל להיות מבשרת חדשנות חברתית. מעניין גם לציין כי הקשר הראשוני לכתבה נוצר בכנס שנתי שערך מכון מילקין בארצות הברית, מכון זה מעורב בישראל בקמת הקרן הממשלתית להשקעות בעסקים חברתיים ובפעילות שמקדמת קרן פוטלנד להקמת קרן השקעות פרטית מסוג זה. יחד עם זאת, הכתב מקדיש התייחסות רחבה לתרומה של הישראלים באנגולה מבלי להתייחס לרקע ההיסטורי של היחסים בין ישראל למדינות אפריקה שקיבלו עצמאות בקרבה לעצמאות של ישראל. ובמיוחד בולט העדר התיחסות לתמיכה שהציע ישראל למדינות אלה בשנות ה-50 וה-60. במיוחד בהקשר של בניית תשתיות אזרחיות והכשרה חקלאית.