האם מתעשרי ההיי טק באמת קמצנים? מה ידוע לנו מהמחקר על פילנתרופיה


עיתון הארץ פרסמו כתבה מעניינת על היזמת החברתית עדי אלטשולר. כותרת הכתבה היתה פרובוקטיבית "מתעשרי ההיי-טק, שזה כל תל-אביב בגדול, הם קמצנים ויהירים" לדבריה.

בתור מי שבילה במסגרת מחקר אתנוגרפי כשנה בקרן פילנתרופית שהקימו יזמי היי-טק, וראיין מנטורים מהתעשייה שהתנדבו ללוות יזמים חברתיים, יש לי כמה הסגות ודיוקים נחוצים על האמירה הזאת של עדי:

בקצרה – אני מאמין בהחלט שזו ההתנסות שלה מפגישות עם תורמים פוטנציאלים שלא הבשילו לתרומות משמעותיות ביוזמות שלה. יתכן בהחלט שחלקם אכן קמצנים וחלקם אם לא רובם יהירים. אבל זה לא אומר בהכרח שהם ימשיכו להתקמצן על העושר שצברו בשנים האחרונות. נהפוך הוא – אני מקווה ועל סמך מקרי עבר מאמין שנראה צמיחה של מודלים חדשים של עשייה פילנתרופית. היכן שיש כסף עודף גדול, ניתן לצפות שנראה בשלב מסויים גם צמיחה של פילנתרופים. האם הם יתכנסו לכדי תנועה משמעותית או ישארו בגדר התורמים החריגים והמוזרים בזמן שחבריהם להתעשרות החדשה בחרו שלא לתרום ? זה כנראה בלתי אפשרי לדעת. אבל אין כמעט ספק שלפחות כמה מהם.ן יצעדו לזירה הפילנתרופית בשנים הקרובות.

כותרת הכתבה כן משקפת מציאות של תסכול שקיים במגזר היזמות החברתית בישראל שנים רבות. מכך שתורמים ילידי הארץ פחות בולטים בהשוואה לתורמים (לרוב יהודים) מחו"ל התורמים בארץ. זה לא קשור לאוכלוסייה התל-אביבית אותה תקפה עדי. אלא לכלל עשירי הארץ.

נקודה חשובה נוספת לפני שנקפוץ לתובנות ממחקרים קיימים: המחקר עד כה לא הגיע ליזמים החדשים, אלו שעשו הון בשנים האחרונות ממש בהן הונפקו בבורסות ארה"ב חדי-קרן שנולדו בישראל (חברות מעל מיליארד דולד שווי).

אז מה ידוע לנו בכל זאת מהמחקר על תורמי הייטק

  1. קיימת הבחנה ברורה במחקר בין תורמים גדולים, כאלו שמרכזים הרבה כוח כלכלי ומינוף להשפעה חברתית בידי תורם או קבוצת תורמים מצומצמת, לבין משקי בית שתורמים תרומות יחסית קטנות. תורמות קטנות על פניו בעלות פחות השפעה, אבל כשאוספים אותן באופן נכון הפוטנציאל הקולקטיבי שלהן לא פחות משמעותי. אופן הגיוס והשימוש בהן עובד אחרת מתהליכי הגיוס של תורמים גדולים. לכן חשוב לדייק ולהגיד כי האמירה של עדי אלטשולר משקפת את התנסותה עם קבוצת תורמי הייטק מסוג מסוים אחד: תורמים שעשו את הונם במו ידיהם. היא לא מתייחסת לעובדי הייטק שכירים, שמרווחים יפה יחסית לכל ישראלי אחר, ומקצים ממשכורתם לתרומה. היא גם לא מתייחסת למשפחות ולקרנות המבוססות והוותיקות הבין-דוריות, וכנראה שלא במקרה, כי קרנות כאלו מעדיפות לרוב להחליט במה להשקיע מיוזמתן ונוטות פחות לקבל פניות מיזמים חברתיים חיצוניים להן.
  2. מהמחקר עולה שהכותרת של הכתבה משמיצה שלא בצדק את כל סקטור עובדי ההייטק. שם דווקא ישנם נתונים הידועים לנו (שמתייחסים אמנם לגלי התעשרות קודמים להנפקות של השנים האחרונות). נתונים אלו מראים בפירוש ששכירים שעובדים בהייטק הם בהחלט קבוצה מובילה בתרומה מההכנסות מיגיעה אישית. קלוד בר רבי וחנן יונה ממכון טאוב מציינים בהקשר זה על סמך מחקר ייחודי ונדיר בתחום (ייחודי כי הצליבו בסיוע הלמ"ס נתונים ממס הכנסה עם נתוני זהות נוספים) כי: "פילנתרופים שעיסוקם מסווג כ'ענפי תעשייה והייטק' וכן 'בנקאות ופיננסים' תורמים סכומים גבוהים בהרבה והם גם נדיבים יותר".
  3. המחקר מראה לנו שגיל התורם הוא פקטור משמעותי.לכן לגבי תורמים גדולים ומתעשרי הייטק החדשים ב-5 השנים האחרונות, אליהם התייחסה אלטשולר בכתבה, האמירה שלה מהווה מעין סנונית שאולי מוקדמת מדי. היא מעידה שנכון לעכשיו יש אצל חלקם לפחות סירוב לתרום כספים משמעותיים. אבל זה לא אומר שהנכונות לתרום לא תשתנה או תצמח עם השנים. תחשבו על מעגל חיים ושלב שבו אדם מתפנה לחשוב מה יעשה עם הכסף הגדול שהרוויח ואיך היה רוצה להשפיע ולהיזכר בדורות הבאים. אולי היא פנתה אליהם פשוט בשלב פחות מתאים בחייהם.
  4. לדעתי נראה שינוי בין תורמי ההייטק הוותיקים (שמכונים בספרות גם כ-"פילנתורפים חדשים") ותורמים גדולים מהייטק שטרם נכנסו לזירה אבל אם יכנסו – יעשו זאת באופן אחר ובשימוש בהצדקות וכוונות שונות מאלו שמוזכרות אצל ברוך שמעוני ומהדהדות גם במחקר שעשיתי. בעוד תורמי ההייטק הישראלי הוותיקים (שכאמור מזוהים עם פילנתרופיה חדשה) בעיקר שימור זהות קולקטיבית ותרומה לכל-ישראליות.  נראה מוטיבציות אחרות. מוטיבציות שאולי ישאירו את השיח היזמי כמו קודמיהם, מייסדי אסכולת הפילנתרופיה יזמית, אבל עם מוטיבציה לחזון חברתי אחר: הניחוש (ואולי גם שאיפה לא מבוססת) שלי הוא שנראה חזון פילנתרופי פרוע יותר – מבוזר יותר – מכוון פחות לקולקטיב תרבותי (תרומה לחברה הישראלית) ויותר עולמי-גלובלי: התחממות גלובלית, זכויות אדם בעולם, ועוד.  לצד אולי פחות תרומה בצורת קרנות פילנתרופיות ויותר הצמחה וחידוש וחידוד אולי המצאה של מודלים מאפס לצד המודלים החדשים היום עצמם שקעה חברתית באג"ח חברתי ועסקים חברתיים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.