מגזין הטיים (Time) פרסם את רשימת 50 האתרים המומלצים שלו לשנת 2009. אחרי שעברתי על הרשימה המלאה הופתעתי מהנציגות המכובדת של אתרים שמתאימים להגדרות שנות ל-'יזמות חברתית'.  עורכי העיתון מציגים עבור כל אתר נימוקים מעשיים, ומדגישים את השימושיות של האתר לגולש. ליוזמות החברתיות שנכנסו לרשימה לא נעשו הקלות בשיפוט בגלל הערך החברתי המוסף שלהן, הן נשפטו לפי אותם הקריטריונים בהם נבחנו אתרים המונעים משיקולים כלכליים בלבד. 4 אתרים מתוך 50 המומלצים הן יוזמות שמשלבות באופן מודע ומוצהר בין עשייה כלכלית למטרות רווח עם מטרות חברתיות.

1. אתר המכירות הפומביות 'שופ-גוד-וויל' (shopgoodwill), שהוקם על ידי עמותה המקדמת השתלבות בעולם העבודה לאוכלוסיות מיוחדות. רווחי האתר מופנים לטובת העמותה, שצמחה בזכותו ליצר שותפויות עם ארגונים חברתיים מ-17 מדינות.
2. אתר 'אטסי' (Etsy) שמציע למכירה ישירה עבודות אמנות ומלאכה ביתית בלבד, במטרה מוצהרת לעזור לכמה שיותר אנשים להתפרנס ממלאכת היד שלהם, ללא תיווך תאגידים או מוצרי תעשייה מפס יצור (כתבת וידאו מהטיימס על אמנית שמשתמשת באתר) .i>
3. אתר 'קיווה' (Kiva) מיישם את מודל הלוואות המיקרו שפיתח זוכה פרס הנובל מוחמד יונוס. הארגון מציע לוגלשים ממדינות מערביות לעבור על רשימה של יזמים ממדינות מתפתחת הזקוק להלוואה (בסכום זעיר במונחים מערביים) ולהחליט בעצמם לאיזו יוזמה הם מעוניינים להלוות את הכסף שישמש להקמת עסק קטן ויעזור ליזם להתפרס כעצמאי. ב-'קיוה' מדגישים שהכסף הוא לא תרומה לעניים מהעולם השלישי, אלא הלוואה עסקית, שתוחזר במידה והיוזמה תצליח.
4. אתר 'קאוצ'סרפינג' (couchsurfing) כבר ידוע בקרב תרמילאים מישראל. זו רשת חברתית של מטיילים, שבה החברים  מציעים זה לזה להתארח על הספה הביתית שלהם, לחסוך תשלום למלונות ולהיחשף לחברים מקומיים בזמן הטיול.

הנציגות המובחרת הזו של ארבע יוזמות חברתיות, מעידה לדעתי על כך שהעשייה העסקית-מסחרית בעידן הנוכחי משתנה, וכבר הטמיעה מודלים חדשים שמשלבים בין  כלכלה קפיטליסטית מסורתית לעשייה חברתית מוסרית.

איזו הגדרה של יזמות חברתית עולה מהאתרים?

המושג 'יזמות' מתפרש כאן בעיקר כפעולה ועשייה למטרות רווח כלכלי. 'הזירה החברתית' מוגדרת כאן כעשייה שמתנגדת לתרבות הצריכה, או שרותמת את תרבות הצריכה כדי להכניס אליה היבטים של דאגה לזולת.

'יזמות חברתית' מול 'יזמות חינוכית'

הגדרה כזו של יזמות חברתית שונה מקבוצה נוספת של אתרים שמופיעים ברשימה ומתאימים לכינוי 'יזמות חינוכיות'. אלו אתרים שנוקטים גישה חדשנית ואקטיבית (יזמית) כדי להפיץ ידע והשכלה (חינוך), בדרך כלל ללא תשלום וללא מחסומים אחרים. בראש הקבוצה הזו נמצאת כמובן וויקיפדיה, לידה ברשימה הופיעו מספר אתרים פחות מפורסמים אבל מעניינים לא פחות: אתר שמאגד הרצאות מאוניברסיטאות בעולם ומאפשר לגולש ללמוד קורסים אקדמיים מהכורסה בבית, כחלק ממגמה תרבותית שזכתה לכינוי 'אדיו-פאנק' (EduPunk)  ואתר שמציג תמונות מרהיבות ממערכת השמש שלנו.

מהאתרים האלו יזמות מתפרשת לאו דווקא כעשייה מסחרית, אלא יותר כתכונה, ככוח שטמון באדם ושמאפשר לו ליצור שינוי, להגיע לניצוץ של חדשנות. השדה החברתי בדוגמאות האלו גם הוא שונה, לא מסתפק בהגדרה של כל עשייה שיש לה ערך מוסף חברתי, אלא ממוקד בעשייה שיש לה ערך חינוכי.

תקוות לעתיד

אם נניח בצד את הדיון התיאורטי, היו ברשימה גם כמה אתרים שאני מקווה שיזכו לתרגום מהיר לעברית. במיוחד האתר הנחמד הזה (Supercook), שמציע מתכונים לפי המוצרים שכבר נמצאים במקרר בבית.  נכון להיום, אני לא מצליח לדמיין אותי מתרגם לאנגלית איך כותבים טימין בדיוק כשאני מחפש לבשל משהו טעים ומהיר מהשאריות במקרר.

לרשימה המלאה בטיימס

http://www.time.com/time/specials/packages/0,28757,1918031,00.html